צרבת ומחלת הרפלוקס - ד"ר ליאור כץ
518
rtl,page-template,page-template-full_width,page-template-full_width-php,page,page-id-518,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-title-hidden,qode_grid_1300,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-10.1.1,wpb-js-composer js-comp-ver-6.2.0,vc_responsive

צרבת ומחלת הרפלוקס (החזר) הקיבתי-וושטי

כרבע מהאוכלוסיה סובלים לעתים מארועי צרבת המתבטאים בתחושת צריבה/שריפה בבית החזה ולעתים מעליית תוכן חומצי נוזלי ואף תוכן מזון חזרה לחלל הפה.

 

acid reflux from stomach causing chest pain

צרבת נובעת מתפקוד לקוי של הסוגר הושטי התחתון המבדיל בין הוושט לקיבה. צרבת הינה סימפטום מציק מאוד העלולה לגרום לסבל משמעותי. יתרה מכך,  צרבת כרונית עשויה לגרום לדלקת של הוושט, ועם השנים אף להתפתחות של סרטן בוושט. במרבית המקרים המצב אינו מסוכן, וניתן לטפל בו ע"י שינוי אורח החיים (לדוגמא: ארוחות קטנות, ירידה במשקל, הימנעות ממאכלים חומציים וממאכלים הגורמים להרפיית הסוגר הוושטי התחתון, הימנעות מאכילה לפני השינה ושכיבה בשיפוע כשבית החזה הצוואר והראש מוגבהים). במקרים מתקדמים יותר ניתן להוסיף טיפול תרופתי המפחית את הפרשת החומצה מהקיבה. כאשר אין תגובה לטיפול, או בהופעת סימני אזהרה (כמו ירידה במשקל, קושי בבליעה, אנמיה, הקאות ממושכות, גיל מתקדם ועוד), יש צורך בבדיקת גסטרוסקופיה. במקרים מורכבים יותר ללא תגובה לטיפול תרופתי ניתן להעמיק את הבירור ולבצע ניטור חומציות הוושט ו/או בדיקת לחצים בוושט ובמקרים קיצוניים יש מקום גם לטיפול ניתוחי.

 

פרופ' כ"ץ מאמין בשילוב שבין הטיפול התזונתי וההתנהגותי לבין הטיפול התרופתי ומבצע בדיקות גסטרוסקופיה ואף בירור מקיף יותר למחלת הרפלוקס כאשר יש בכך צורך רפואי.

דילוג לתוכן