עצירות שכיחה בנשים יותר מבגברים ושכיחותה עולה בגילאים מתקדמים. עצירות הינה סימפטום ולא מחלה, ומרבית מקרי העצירות אינם קשורים למחלות כרוניות נוספות. עצירות עשויה להתבטא בקושי (מאמץ) במתן צואה, בצואה קשה ובירידה בתדירות היציאות (מתחת לפעם בשלושה ימים). לעתים כחלק ממאמץ הצאיה (פעולת יציאת הצואה) מתפתחים טחורים סביב פי הטבעת העלולים לדמם ולכאוב. בעת בירור עצירות יש לשלול סכרת, הפרעות הורמונליות, מחלות עצביות ותרופות הגורמות לעצירות. לאנשים בני 50 ומעלה הסובלים מעצירות מומלצת קולונוסקופיה. אם זו לא מצאה את הסיבה לעצירות מומלץ בשלב הראשון לטפל בעצירות ע"י משלשלים אוסמוטיים הסופחים נוזלים אל המעי הגס (כדוגמת פגלקס או נורמלקס). רק אם הללו אינם יעילים, מומלץ להעמיק את הבירור ע"י בדיקות כמו מנומטריה (בדיקה המודדת לחצים מהם ניתן להסיק את הפעילות המוטורית ועל התחושה באיזור פי הטבעת), אולטרסאונד טרנסרקטלי (המסייע לבדוק את תקינות השרירים סביב פי הטבעת), דפקוגרפיה (צילום או אולטרסאונד דינאמיים המסייעים לבדוק פגמים אנטומיים בתהליך הצאיה) או זמן מעבר מעי (צילום רנטגן המודד את קצב פעולת המעיים).
בעקבות בירור זה ניתן להתאים טיפול טוב יותר ע"י ביופידבק ופיזיותראפיה של רצפת האגן, תרופות ובמקרים קיצוניים ניתוח.
פרופ' כ"ץ מנוסה בטיפול בעצירות ובבירור הסיבות שגרמו לה. בנוסף, מבצע הוא בדיקות קולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה (קולונוסקופיה קצרה) הנדרשות לעתים בתהליך הבירור.